קלימוב נ' "אריה"-חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובע הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן – החוק). לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 22.10.04 נפל מעגלה (נגרר למשאית) במהלך החזרת כיסוי העגלה שיצא ממקומו במהלך נסיעה.

הנתבעים כופרים בכך שהאירוע מהווה תאונת דרכים על פי הגדרת החוק וכן כופרים בכיסוי הביטוחי.

לעניין הכיסוי הביטוחי הוגשה תעודת עובד ציבור לפיה רישיונו של התובע היה בתוקף עד ליום 15.2.2003. לתובע היה רישיון זמני מיום 19.2.2003 עד 19.8.2003. כמו כן, ביום 10.12.2006 הונפק רישיון זמני עד ליום 10.6.2007.

מתעודת עובד הציבור עולה, כי רישיונו של התובע פקע, במועד התאונה, תקופה של מעל 12 חודשים.

הנתבעים ביקשו לדחות התביעה על הסף, אך קבעתי כי אין מקום לכך, ובכלל זאת לנוכח זכותו של התובע לזימון מוסר תעודת הציבור לעדות. על כן, התיק נקבע לשמיעת ראיות.

הנתבעים ביקשו לחייב התובע בהפקדת ערובה להוצאות. התובע מתנגד לבקשה, הן בנימוק כי סיכויי התביעה אינם מצדיקים זאת והן בנימוק כי לא הוכח שמצבו הכלכלי מחייב הפקדת ערובה כאמור.

על רקע פרק הזמן הממושך שבו פקע רישיונו של התובע קודם למועד האירוע הנטען, ועל רקע הוראות פוליסת הביטוח וכן האמור בסעיף 7(3) לחוק, בשילוב תקנה 172א' לתקנות התעבורה, נראה כי סיכויי התובע בתביעתו הינם נמוכים מאד, וזאת עוד בטרם בחינת המחלוקת בשאלה האם האירוע נופל לגדר הגדרת תאונת דרכים על פי החוק.

אין בכך כדי לקבוע מסמרות לעניין התביעה לגופה, עניין שיוכרע לאחר שמיעת הראיות וטענות הצדדים, אך בשלב זה לפחות, לצורך הבקשה המונחת בפניי, מתקיים התנאי הרלבנטי לעניין בחינת סיכויי התביעה, בכל הדרוש לחיוב תובע בהפקדת ערובה.

על פי המסמכים שהוגשו, לתובע אכן קיים קושי כלכלי, אשר יגרום לכך כי בבוא העת, אם תדחה התביעה וייקבע כי חייב בתשלום הוצאות, יהיה לנתבעים קושי בגביית הוצאות כאלו.

מנגד, יש להיזהר שמא הטלת הערובה תסגור את שערי בית המשפט בפני התובע. שיקול זה תקף הן בעת בחינת שאלת החיוב בהפקדת ערובה והן בעת קביעת גובה הערובה.

באיזון הראוי, מצאתי לנכון להתנות את המשך ניהול התביעה בהפקדת ערובה בסך של 2,000 ₪ במזומן וזאת תוך 30 יום.

סכום הערובה ישמש, ראשית לכל, להבטחת תשלום הוצאות העדה שהוזמנה, ככל וייקבע כי מוטל על התובע, ולאחר מכן לצורך הבטחת הוצאות הנתבעים, אם ייפסקו נגד התובע.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"ע, 13 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: